לא לדרוך במקום!
"ויאמר ה' אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלותם והיו נכונים ליום השלישי…" (יט, י-יא)
מדוע האריכה התורה והזכירה במפורט את מניין הימים, כל יום בפני עצמו- וקדשתם היום ומחר.. והיו נכונים ליום השלישי, והרי יכולה התורה לכתוב זאת בקצרה: וקידשתם שלושת ימים? ומדוע הפרידה התורה בין הימים?
אלא רמז רמזה לנו התורה בזה שלא נכון יהיה מצדם של בני ישראל לעשות את שלושת ימי ההתקדשות הללו במקשה אחת- דומים זה לזה, אלא עליהם לדאוג שכל יום יהיה יותר מקודש מחברו, שעבודת היום לא תהיה עבודת יום האתמול, שהרי כלל בידינו: "מעלין בקודש" – בענייני קדושה יש לשאוף תמיד למעלה, להתעלות ללא הרף, אל לו ליהודי לדשדש במקום, היות ועמידה במקום אחד פירושה נסיגה לאחור.
והלקח עצום!
בכל יום עלינו לשאול את עצמנו: במה התקדמנו מיום האתמול? במה השתנינו מאמש? ואם לא נמצא שינוי או התקדמות, אות וסימן שנרדמנו על משמרתנו, ואם כך, מה לנו נרדמים?!
(אלף בינה, אות ב')
למאמרים נוספים – לחץ כאן.