ישראל קדושים וטהורים
אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת (יג ב)
כתב רבינו חיים בן עטר – האור החיים הקדוש זיע"א:
המתבונן, יחזה שהתורה מדגישה, שוב ושוב שהצרעת אינה אלא בעור דווקא, שהרי כך נאמר: "כי יהיה בעור בשרו…והיה בעור בשרו לנגע צרעת", ומדוע שהתורה מדגישה זאת?
וביאר: משום שהצרעת היא סימן טומאה הבאה על עוון לשון הרע, ובאה התורה ללמדנו בזה שישראל קדושים וטהורים משורשם, ואף אם אחזה בהם טומאת הצרעת, אין זאת אלא אחיזה מבחוץ, בעור בלבד, ולא בעומק הבשר, כי אין הטומאה יכולה לאחוז בפנימיותם ובנשמתם של ישראל, היות והם טהורים וקדושים מן השורש, שהרי כבר אמרו (סנהדרין מד): "ישראל אף על פי שחטא – ישראל הוא!" ובעניין ה סיפר הגרצ"ה פרבר מלונדון משל נפלא אודות אדם שעור גופו היה כהה כפחם, שהגיע אל לונדון, הביט האיש לצדדים ולא ראה אדם הדומה לו, כולם סביבו היו בהירי עור, נעצב האיש אל ליבו מחמת בדידותו, והינה לפתע ראה אדם שעור גופו היה שחור כפחם, ממש כמותו, ניגש אליו ואמר: "אחי אתה!", אך הלה דחאו ואמר: "לא אחיך אני, ואיני דומה לך, אכן עוד גופי שחור כפחם, אך אין זאת אלא מחמת שעבדתי בניקוי ארובות המלוכלכות בעשן ופיח, אבל במהותי גם אני בעל עור בהיר לבן וצח כשלג!"
וזו כוונת התורה בהדגישה שטומאת הצרעת אינה אלא בעור ולא בבשר עצמו, ללמדנו כי ישראל קדושים וטהורים בגופן ובנפשם, ואף אם נדבק בהם איזה חטא ועוון, אין זה אלא לכלוך חיצוני, ואם ישובו בתשובה, מיד ילבינו ויטהרו, שנאמר: אם יהיו חטאיכם כשנים – כשלג ילבינו.
(נערך ע"י הרה"ג שמעון יוחאי יפרח שליט"א)
למאמרים נוספים – לחץ כאן.
