מעשה אבות סימן לבנים
איש אימו ואביו תיראו (יט, ג)
הקשה רבנו חיים בן עטר זיע"א- האור החיים הקדוש: מדוע פתח הפסוק בלשון יחיד: איש, וסיים בלשון רבים: תיראו?
והשיב תשובה נפלאה ומוסר השכל בצידה- כלל בידינו "מעשה אבות סימן לבנים" כי הילדים בדרך כלל מחקים את ההורים, ומפורשים הדברים יותר בגמרא (סוכה נ"ו) שאמרו: "שותא דינוקא בשוקא או דאבוה או דאימיה", כלומר מה שהילד אומר בחוץ, כפי הנראה שמע זאת מאביו או מאימו, כי ההורים בהתנהגותם ובאורחות חייהם מהווים דוגמא אישית לילדיהם, והילדים הולכים בעקבות הוריהם, והדוגמא האישית משפיעה מאוד, שהרי "תמונה אחת שווה אלף מילים!"
ודבר זה רמזה התורה בשינוי הלשון בפסוק, להורות לנו שכאשר האדם מכבד את אביו ואימו, הרי שבכך הוא משפיע גם על ילדיו שגם הם יכבדוהו, כי ילדיו לומדים ממעשיו, ומחקים הם את התנהגותו, ואף הם יצעדו בעקבותיו.
ולכן נאמר: איש אימו ואביו תיראו, דהיינו שכאשר איש יחיד יהא ירא מהוריו, ממילא גם בנו יהא ירא ממנו, ועל כן סיים הפסוק ואמר בלשון רבים: תיראו, כי ביראתו את הוריו, יגרום שגם בנו יהא ירא ממנו, ונמצא שיש כאן מורא כפול, כי מעשה אבות סימן לבנים!
ובענין זה מספרים אודות עשיר גדול שנתן ביד בנו הקטן מעיל ישן ומרופט למוסרו לאביו הזקן, נטל הבן מספריים וגזר את המעיל לשניים, לפליאת אביו הסביר ואמר: "אבא, חציו האחד של המעיל אתן כעת לסבא, ואת חציו השני אני שומר עבורך לכשתזקין!…"
למאמרים נוספים – לחץ כאן.
