רחמנא ליבא בעי!
"וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן" (ל"ה, כ"ז)
הקשה רבינו חיים בן עטר- מרן ה'אור החיים' הקדוש זיע"א:
הנה המתבונן ברשימת התרומות למשכן יראה משהו מוזר מעט בסדר הדברים, כי בתחילה מוזכרת נדבת הנשים – חח ונזם וטבעת, ולאחר מכן מוזכרות תרומות התכלת והארגמן, הכסף והנחושת, ולבסוף, לאחר כל זאת, התורה מציינת את תרומת הנשיאים שהביא אבני יהלום לאפוד ולחושן. ולכאורה, מן הראוי היה לציין ולהזכיר בתחילת הרשימה ובראשה את תרומת הנשיאים, שהרי תרומתם היא היקרה ביותר, ואם כן היה ראוי לתת לה מעמד של כבוד בראש הרשימה, ולא לדחותה לתחתית הרשימה!
ותירץ ה'אור החיים' הקדוש וכתב: בגלל "שבאו (הנשיאים) באחרונה, נכתבו אחר מטווה העיזים בחכמת הנשים".
כלומר, התורה הקדושה באה ללמדנו בזאת, שהקב"ה אינו מתפעל מערכה הכספי של התרומה, אלא מדרך נתינתה, כי רחמנא ליבא בעי! הקב"ה בוחן ושוקל את הדברים לפי הלב שנתן אותם. ואכן, הנשיאים הביאו יהלומים, תרומה יקרה מאוד, שוויים נאמד בהון עתק, אך אליה וקוץ בה! הם הביאו זאת אחרונים, בעצלות, וזוהי עדות המעידה כאלף עדים שנתינתם לא הייתה בלב שלם. מאידך, הנשים – למרות הקושי הנפשי שיש להן להיפרד מתכשיטיהן, בכל זאת הזדרזו ובאו ראשונות אל משה, לתת את התכשיטים שעליהן כתרומה לבניית משכן ה'. זריזותן של הנשים הרי היא עדות והוכחה ברורה שהן נתנו את תרומתן מכל הלב, באהבה ובשמחה לכבוד ה'. ומפני כך תרומתן נכתבה בראש רשימת התרומות, עובדה המעידה על החשיבות הגדולה שהקב"ה מייחס לתרומתן, ומאידך, תרומת הנשיאים, למרות היותר יקרה ביותר, נדחתה לתחתית רשימת התרומות, כי רחמנא ליבא בעי – אלוקים מחפש את הלב! ללמדך שבעיני הקב"ה לא משנה כל כך כמה תיתן, אלא בעיקר תלוי הדבר באיזו צורה תיתן!
(נערך ע"י הרה"ג שמעון יוחאי יפרח שליט"א)
למאמרים נוספים – לחץ כאן.
