אור החיים

"הנר המערבי" – תולדות ר' חיים בן עטר זצוק"ל:

ספר "אור החיים על התורה" הוא חיבורו המפורסם של רבי חיים בן עטר והינו למעשה ביאור על חמשת חומשי התורה,29-14147 ביאור המשולב עם הדרש והקבלה.

רבי חיים בן עֲטַר (או אִבְּן עטר), נודע בכינוי "אור החיים הקדוש", על שם ספרו. ר' חיים חי בין השנים ה'תנ"ו (1696) – ט"ו בתמוז ה'תק"ג (1743). נולד בעיר סאלי שבמרוקו, ונפטר בירושלים שם גם מקום מנוחותו. ר' חיים בן עטר, היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה. חיבורו הידוע ביותר הוא כאמור הספר "אור החיים" ובו פירושו על התורה.

את מרבית שנותיו, כארבעים שנה לערך, חי רבי חיים בן עטר במרוקו. בתקופה זו היה נודע שמו בעיקר בקרב יהדות מרוקו עצמה. בהיותו בן ארבעים ושלוש עלה לארץ ישראל עם שתי נשותיו וחבורת תלמידים שהתעתדה להקים בארץ ישראל ישיבה, תוך כדי שהוא קורא ליהודים שפגש בדרכו להצטרף לעלייתם. במסעו לארץ ישראל עבר דרך איטליה, ובה הדפיס את ספריו שהקנו לו את שמו בפזורה היהודית כולה, אף בזו האירופית. לאחר תקופת נדודים בצפון ארץ ישראל, השתקע בירושלים ובה הקים את ישיבתו, "מדרש כנסת ישראל". כשנה לאחר בואו לירושלים, בקיץ תק"ג (1743), נפטר ר' חיים בן עטר, בהיותו בן 47 שנים בלבד.

על אף שהמחבר הוא יליד מרוקו, החיבור קודש על ידי ראשי תנועת החסידות האירופית, שראו בו ספר יסוד לדרכם והשתדלו להתמיד בלימודו ובהדפסתו, ואף ראו בכך סגולה לעניינים רבים ובעיקר לפוריות והולדה. ברבות השנים הוא הודפס במהדורות שונות של מקראות גדולות לצד ביאורם של חכמי הראשונים.

מעמדו באור החסידות:

תופעה זו של הערצת החסידים בפולין ואוקראינה לחכם "ספרדי" לא הייתה שגרתית כלל ברחבי העולם היהודי באותם הימים. והדי הערצה זו אכן הגיעו גם למרחב פעלם של תלמידיו. גדול תלמידיו – החיד"א, מציין זאת בחיבורו הביבליוגרפי "שם הגדולים" בערך הספר "אור החיים" וזה לשונו: " ושמענו כי עתה בפולוניא הם מחשיבים אותו הרבה ונדפס עוד שני פעמים. ונתעורר זה ע"י שהרב החסיד קדוש מהרר"י בעל שם טוב הגיד גדולת נשמת מהר"ח הנזכר".

ר' ישראל "בעל שם-טוב" (הבעש"ט), מחולל תנועת החסידות, שיבח מאוד את רבי חיים בן עטר ואת תורתו. לפי אחת המסורות הרווחות העיד ר' ישראל בעש"ט על רחב"ע כי מדי לילה היה שומע תורה מפי הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, ובכל מקום אליו הייתה מגיעה נשמתו של ר' ישראל בעל שם טוב ברקיע לשמוע דברי תורה, הייתה שומעת כי 'ממש כעת יצא ר' חיים מישיבה זו והלך לישיבה אחרת'. זאת ועוד, היה הבעש"ט סבור כי התקשרות בין נשמותיהם תביא בהכרח לגאולה.

"כבה הנר המערבי"

לפי מסורת חסידית אחרת, הבעש"ט הרגיש ממקום מושבו בפודוליה בפטירתו של רחב"ע. ר' חיים בן עטר נפטר בירושלים במוצאי שבת, ובאותה עת אכלו החסידים בפודוליה סעודה שלישית עם רבם. על פי מסורת זו, בעת הסעודה פנה הבעש"ט לתלמידיו ואמר כי "כבה הנר המערבי"‏ וסיפר להם שבעת שנטל ידיו לסעודה התגלתה לו כוונה מיוחדת שאינה מתגלה אלא ל"חד בדרא" [=יחיד בדורו], ומכך הסיק שנפטר בשעה זו אדם אחר שהחזיק בכוונה זו, שאינו יכול להיות אלא רבי חיים בן עטר. המסורת הזו טומנת בחובה את המסקנה לדעתם כי הבעל שם טוב הוא יורשו הרוחני של רבי חיים בן עטר‏.

Chaim_ibn_Attar_grave-460x240

 

מדי שבוע מתקיימים ברחבי העולם היהודי, שיעורים מתורתו של הצדיק, הנכם מוזמנים ליטול חלק בשיעור המתקיים מדי ליל שישי (חמישי בערב) בשעה 21:00, בבית הכנסת "אוהל אברהם" שבאשדוד. השיעור מועבר בטוב טעם, ובשפה ברורה ונהירה לציבור הרחב. השיעור מונה למעלה מ100 משתתפים מדי שבוע, וזאת בנוסף לשידור החי המועבר כאן באתר, ומופץ בכל רחבי ישראל והעולם.

הצטרפו עוד היום לשיעור השבועי, ותזכו גם אתם "לאור באור החיים".

1122


הקליפ השבועי

תפילת ה"אור החיים" הקדוש

יְהִי רָצון מִלְפָנֶיךָ אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֱלֹהֵינוּ יְדִידוּת אוֹר נַפְשֵׁינוּ רוּחֵינוּ וְנִשְמָתֵינוּ,
לְמַעַן בְּרִיתְךָ אֲשֶר כָּרַתָּ לִשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִידוֹת שֶאֵינָן חוֹזְרוֹת רֵיקָם מִלְפָנֶיךָ
זְכוֹר אַהֲבָתֵינוּ וְחִיבָּתֵינוּ וְהָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְבֵית קָדְשֵׁינוּ וְתַחֲזוֹר לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּנוּ כִּימֵי קֶדֶם
כִּי קָשָׁה פְּרִידָתְךָ מִמֶנוּ כִּפְרִידַת נַפְשֵׁינוּ מִגוּפֵינוּ, הָמוּ מֵעֵינוּ וְכָלְתָה נַפְשֵׁינוּ
אֶל גְאוּלַת שְׁכִינָתְךָ וְאֶל מְעוֹן קָדְשֶׁךָ וְלִרְצוֹנְך ה' נִכְסַפְנוּ.

הִנְנוּ מִתְחַנְנִים וּבוֹכִים לְפָנֶיךָ ה' אָב הָרַחֲמָן
עַל גָלוּת הַשְׁכִינָה הוֹשִׁיעָה ה' שְׁכִינָתְךָ וְדַבֵּק נַפְשֵׁינוּ
בְּאַהֲבָתְךָ הַנְעִימָה וְהָעַרֵיבָה עַל נַפְשֵׁינוּ רוּחֵינוּ וְנִשְׁמָתֵינוּ וְייֵעוֹל מַלְכֵּנוּ בְּהֵיכְלֵיה.

אפליקציית אור החיים הקדוש - זמינה עכשיו להורדה!

ממעלות הלימוד ב"אור החיים"

"והגדת לבנך ביום ההוא לאמר…- צריך לדעת אמרו 'לאמר', והלא כבר אמר 'והגדת'?
עוד ירצה באומרו 'לאמר', להיות שאמר "והגדת לבנך" , תינח אם יש לו בן , אך אם אין לו בן – פטור?, תלמוד לומר: "לאמר" שעל כל פנים צריך להגיד ואפילו בינו לבין עצמו!
אפשר שירמוז באומרו "והגדת לבנך" שאם יגיד את ההגדה האמורה בעניין, יזכהו ה' שיגיד לבנו!…"
(מתוך ספר "אור החיים" – פרשת בא, פרק יג', פסוק ח')